כל מה שחשוב לדעת על הליך פונדקאות בארץ

הליך פונדקאות בארץ הוא ללא ספק נוח ונגיש מאשר בחו"ל, אבל גם הוא כרוך בלא מעט מגבלות ובירוקרטיה. מהם הקריטריונים לפונדקאות בישראל ואיך עושים את זה נכון? כל התשובות בהמשך!

מאז שהוסדרה הפונדקאות בישראל בחוק בשנת 1996, בעקבות מאבק מתמשך, דרכם של ישראלים רבים המבקשים להיות הורים בדרך זו, הפכה קלה יותר. חוק הפונדקאות בישראל, מתיר כיום לזוגות הטרוסקסואלים וחד מיניים, נשואים או ידועים בציבור וגם רווקים, להביא ילד בהליך פונדקאות.

הקריטריונים לפונדקאות בישראל

הליך פונדקאות בארץ, יש לדעת,  מותנה באישור של הוועדה לנשיאת עוברים במשרד הבריאות. כדי לקבל את האישור, צריכים ההורים לעבור הערכה פסיכולוגית ולעמוד בתנאי סף מסוימים.

תנאי הסף לזוג הם לא יותר משני ילדים משותפים ולהורה יחידני, לא יותר משני ילדים גנטיים. גיל האם המיועדת, לא יעלה על 53 והיא צריכה להציג חוות דעת רפואית, הקובעת שהיא מנועה מנשיאת היריון בעצמה.

הפונדקאית מצידה, צריכה לעבור הערכות רפואיות ופסיכולוגיות, שיעידו שהיא כשירה לתהליך. גילה מוגבל ל-22-38, ללא קרבה משפחתית למי מההורים המיועדים והיא צריכה להשתייך לדת אליה שייכת האם המיועדת.

בנוסף, היא נדרשת להוכיח שהייתה בהריון בעבר וגידלה ילד אחד לפחות, לא ילדה למעלה מארבע פעמים, לא עברה ניתוח קיסרי יותר מפעם אחת ולא עברה יותר משני הליכי פונדקאות בעבר, גם אם לא הסתיימו בלידה.

במה כרוך הליך פונדקאות בארץ?

בוועדת האישורים במשרד הבריאות, חברים רופאים מתחומי הגניקולוגיה והרפואה הפנימית, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, משפטן ואיש דת.

ההורים המיועדים שולחים לוועדה מסמכים כמו טופס בקשה להליך נשיאת עוברים, טיוטת הסכם בין הזוג לפונדקאית, פרטים מזהים של כל הצדדים, חוות דעת של רופא משפחה, גינקולוג ופסיכולוג, הצעת פוליסת ביטוח חיים לפונדקאית ועוד.

בהמשך מבצעת הוועדה ראיונות אישיים עם כל הצדדים ותאשר את הסכם ההתקשרות בין ההורים לפונדקאית, אם התקיימו התנאים הנדרשים, התקבלו כל המסמכים ונשמעו כל הצדדים. אישור הוועדה, תקף לשנה וחצי מיום חתימת ההסכם, או עד שישה ניסיונות הפרייה.

בהמשך נחתם הסכם הפונדקאות, במסגרתו מתחייבת הפונדקאית להתעבר באמצעות הפרייה, לשאת את ההריון ולמסור את התינוק להוריו לאחר הלידה וההורים מתחייבים לפצות אותה כספית ולשאת בהוצאות ההיריון והלידה.

עלויות הפונדקאות בישראל

השכר המשולם לפונדקאית אינו קבוע בחוק בישראל ונקבע על ידי הזוג והפונדקאית. ההורים משלמים בנוסף, על איתור הפונדקאית, מיון ואבחון פסיכולוגי שלה ובהמשך בעלויות תרופות, טיפולים, נסיעות, שמרטפות לילדי הפונדקאית כשהיא בבדיקות וטיפולים, ביגוד הריון, אובדן שעות עבודה וסיוע במשק הבית.

הפונדקאית תקבל בנוסף על אלה, פיצוי כספי עבור ניתוח קיסרי, לידת תאומים, טיפולי החדרת עוברים שכשלו, פעולות פולשניות כמו בדיקת מי שפיר, דילול עוברים, היסטרוסקופיה וכיוצא באלו, לצד ליווי פסיכולוגי ומשפטי, ביטוח חיים וביטוח בריאות פרטי מיום החתימה ועד חצי שנה לאחר הלידה.

הפקדת הכספים עבור ההוצאות הללו מראש, בחשבון נאמנות המנוהל על ידי עורך דין, היא תנאי הכרחי לאישור הוועדה לחתום על הסכם פונדקאות.

הפריה, היריון, לידה והעברה למשמורת ההורים

כעת תעבור הפונדקאית הפריה חוץ גופית ויתחיל ההריון. בשבוע ה-20 להריון, יש לעדכן על קיומו לעובד הסוציאלי הראשי במשרד הבריאות, על גבי טופס מיוחד, כולל כתב ויתור על סודיות ואישור רפואי על מהלך ההריון.

עד 24 שעות מהלידה, יש להודיע עליה לעובד הסוציאלי הראשי והוא ימנה אפוטרופוס ליילוד, עד למתן צו הורות. עובד סוציאלי שמונה לטפל במקרה, יחתים את הפונדקאית על טופס ויתור וטפסים נוספים וישלח אותם לבית המשפט לענייני משפחה.

לאחר לידתו, יעבור היילוד למשמורת ההורים המיועדים, בנוכחות העובד הסוציאלי, סמוך ככל האפשר ללידה ולפני שחרור הפונדקאית מבית החולים. בתוך שבוע מהלידה, צריכים ההורים לבקש מבית המשפט לענייני משפחה צו הורות.

סיוע מקצועי בהליך פונדקאות בארץ

בישראל פועלות כיום סוכנות פונדקאות, חברות המלוות את כל תהליך הפונדקאות, החל מאיתור ואבחון הפונדקאית המתאימה, דרך הבדיקות, הטיפולים, ההיריון והלידה וכל הבירוקרטיה שסביבם.

השירות כולל את ההיכרות ובניית מערכת היחסים בין ההורים לאם הפונדקאית, שתאפשר מעורבות שלהם בהריון, תוך שמירה על גבולות ברורים. הן ההורים והן האם הנושאת, זוכים במסגרת זו לתמיכה רגשית לאורך כל הדרך, במקביל לקיצור הליכים ביורוקרטיים וייעוץ משפטי צמוד.